קבלת החלטות של משתמשים

קבלת החלטות היא תהליך הבחירה בין חלופות או דרכי פעולה. 

ישנם מספר מודלים של קבלת החלטות, כולל:

מודל קבלת החלטות רציונליות: 

מודל זה מניח שמקבלי ההחלטות הם רציונליים ומשתמשים בתהליך שיטתי כדי להעריך חלופות על סמך קריטריונים שחשובים להם. 

היא כוללת זיהוי הבעיה, יצירת פתרונות חלופיים, הערכת חלופות על סמך קריטריונים, בחירת החלופה הטובה ביותר ויישום והערכה של ההחלטה.

מודל רציונליות מוגבלת: 

מודל זה מניח שלמקבלי החלטות יש מידע ומשאבים קוגניטיביים מוגבלים, ולכן אינם יכולים להשתמש בתהליך שיטתי כדי להעריך את כל האלטרנטיבות. 

במקום זאת, הם מסתמכים על היוריסטיות, או כללי אצבע, כדי לקבל החלטות “טובות מספיק” בנסיבות העניין.

מודל קבלת החלטות אינטואיטיבי: 

מודל זה מניח שמקבלי החלטות מסתמכים על האינטואיציה שלהם, או על “תחושות הבטן” שלהם כדי לקבל החלטות. 

גישה זו משמשת לעתים קרובות במצבים בהם הזמן מוגבל, המידע אינו שלם או מעורפל, או למקבל ההחלטות ניסיון או מומחיות נרחבים.

ישנם מספר גורמים שיכולים להשפיע על תהליך קבלת ההחלטות, כולל הגורמים הבאים:

גורמים אישיים: 

אלה כוללים מאפיינים אינדיבידואליים כמו ערכים, אמונות, עמדות ורגשות, שיכולים להשפיע על האופן שבו מקבל החלטות מעריך חלופות ומקבל החלטות.

גורמים סביבתיים: 

אלה כוללים גורמים חיצוניים כגון גורמים חברתיים, תרבותיים, כלכליים ופוליטיים שיכולים להשפיע על תהליך קבלת ההחלטות.

גורמים ארגוניים: 

אלה כוללים גורמים כמו תרבות ארגונית, מבנה ותהליכים, שיכולים להשפיע על אופן קבלת ההחלטות בארגון.

גורמי מידע: 

אלה כוללים את האיכות, הרלוונטיות והזמינות של המידע, שיכולים להשפיע על האופן שבו מקבלי החלטות מעריכים חלופות ומקבלים החלטות.

גורמים התנהגותיים: 

אלה כוללים הטיות, טעויות קוגניטיביות שיכולות להשפיע על האופן שבו מקבלי החלטות מעבדים מידע ומקבלים החלטות.