“אתה יכול להגיד עליי כל מה שאתה רוצה, פשוט תאיית את השם שלי נכון.”
ציטוט זה, מיוחס לעתים קרובות למופע הראווה של תחילת המאה ה-20 P.T. בארנום, ממציא את המהות של פתגם פופולרי ביחסי ציבור:
אין דבר כזה פרסום רע.
הנחת היסוד היא שכל פרסום, בין אם חיובי או שלילי, יכול להועיל אם הוא מגביר את הנראות ומשאיר את הנושא בציבור.
כיצד למחוק את המידע האישי שלי מהאינטרנט ומגוגל
המדריך הפשוט לביצוע מחיקה מהרשתות החברתיות
| איזה מידע אפשר למחוק מהרשת? | איך מוחקים מידע רגיש מהאינטרנט? |
|---|---|
עד כמה המשפט “אין פרסום רע” באמת נכון?
ניואנסים \ דוגמאות היסטוריה והווה.
הקשר היסטורי
הרעיון שכל פרסום הוא פרסום טוב אינו חדש.
ידוענים, מותגים ופוליטיקאים נהנים מהאמונה הזו (או סובלים ממנה) במשך שנים.
מרילין מונרו אמרה פעם: “יש רק דבר אחד בחיים יותר גרוע ממה שמדברים עליו, וזה לא מדברים עליו”. הרעיון הוא שכל עוד אנשים מדברים, אתה נשאר רלוונטי.
היתרונות של פרסום “רע”.
מודעות מוגברת:
ללא קשר לתוכן, כל עיתונות נותנת תשומת לב. מותגים או אנשים שלא היו ידועים בעבר יכולים לקבל נראות עצומה.
פרסום רע וקידום בתוצאות החיפוש בגוגל.
כיום ב2023 ובטח בעתיד, המושג “אין דבר כזה פרסום רע” מזכיר “משהו” את עולם האופטימיזציה למנועי חיפוש (קידום).
בדיוק כפי שפרסום מסורתי יכול להשפיע על נוכחות המותג במדיה, פטפוטים מקוונים, אזכורים וקישורים נכנסים יכולים להשפיע על נוכחות המותג בדפי תוצאות מנועי החיפוש.
1. קישורים נכנסים וסמכות דומיין
בתחום הקידום, קישורים נכנסים (קישורים מאתרים אחרים לאתר שרוצים לקדם) שווים זהב ויהלומים (הרוב מאמין בזה וטוב שכך).
קישורים נתפסים על ידי מנועי החיפוש כהבעת אמון, במטרה להגביר את הסמכות והדירוג של האתר.
לכן, כאשר מותג מוזכר בתקשורת או באתר בעל פרופיל גבוה – אפילו בהקשר שלילי – זה גורם לרוב למספר לא מבוטל של אתרים מקשרים לעמוד של המותג כדי לספק הקשר.
עלייה זו בקישורים נכנסים יכולה להגביר את סמכות התחום של המותג ללא כוונה.
דוגמה:
החזרת מוצר על ידי חברה גדולה עשויה להיחשב כפרסום שלילי, אך מאמרים המכסים את מדיניות ההחזרים במיוחד אם שלילית יקשרו לאתר החברה, ובכך עלולים לתרום לקידום האורגני בתוצאות החיפוש.
2. נפח החיפוש עולה
כאשר מחלוקות או אירועים גדולים מתרחשים, אנשים סקרנים נוהרים למנועי החיפוש.
יש מי שמאמין שנפח החיפוש משפיע על התוצאות.
עלייה בחיפושי המותג לא רק מגבירה את הנראות בדירוג מנועי החיפוש אלא גם מציגה מודעות הקשורות למותג, מה שמוביל להכנסות עקיפות פוטנציאליות.
דוגמה:
לאחר שידוען תומך (או מתנער) במוצר, אנשים ממהרים לגוגל כדי לדעת יותר, מה שמוביל לעלייה בנפח החיפוש הן עבור הידוען והן עבור המוצר.
3. ניהול מוניטין וקידום אתרים
בדומה ליחסי ציבור מסורתיים, פרסום בגוגל אורגני ואו ממומן מציע כלים לניהול מוניטין.
אם תוכן שלילי מופיע גבוה בתוצאות החיפוש של שם מותג, חברות יכולות להשתמש בקידום אורגני וממומן כדי לקדם תוכן חיובי (בדרך כלל חיובי אבל לא תמיד) ולדחוף את התוכן השלילי למטה.
דוגמה:
חברה שמתמודדת עם ביקורות שליליות מקבלת תוכן איכותי (פוסטים בבלוג, סרטונים, הודעות לעיתונות) המותאם לקידום כדי להחזיר את השליטה על הנרטיב המקוון שלה.
4. מדדי מעורבות
מנועי החיפוש מעריכים את מעורבות המשתמשים.
אם נושא שנוי במחלוקת גורם למשתמשים לבלות יותר זמן באתר או ללחוץ על מספר דפים, מדדי מעורבות חיוביים אלו יכולים לאותת למנועי החיפוש שהאתר מספק תוכן בעל ערך, גם אם הנושא הוא שלילי באופיו.
דוגמה:
פוסט שנוי במחלוקת בבלוג עשוי לצבור הרבה תגובות ותשובות, ולהגדיל את הזמן שהמשתמשים מבלים בדף.
“נוכל הטינדר” והיחסים המיוחדים בין פרסום לתפיסה דיגיטלית (אונליין)
המקרה של “נוכל טינדר” משמש כהמחשה משכנעת למורכבות העידן הדיגיטלי המודרני שלנו, במיוחד בתחום ההיכרויות באינטרנט, מיתוג אישי והשפעת המדיה.
התופעה של נוכל הטינדר, שהונה מספר נשים באפליקציית ההיכרויות טינדר על ידי התחזות למולטי מיליונר, לא רק מציגה את הסכנות הפוטנציאליות של פלטפורמות מקוונות אלא גם מדגיש את ההשפעה החזקה של תפיסה דיגיטלית ופרסום.
הסיפור זכה למשיכה משמעותית לאחר שהוצג בסרט דוקומנטרי.
איך הפרסום השלילי מאוד עוזר לקידום ופרסום ברשת?
אמון דיגיטלי:
בדיוק כפי שמותגים ויחידים עשויים ליהנות מאור הזרקורים בשל פרסום שנוי במחלוקת, “נוכל טינדר” שגשג בצל האמון הדיגיטלי.
הקורבנות שלו האמינו לדמות הדיגיטלית הבנויה שלו, שנאסרה כדי להציג עושר, הצלחה ואמינות.
תשומת לב ויראלית:
לאחר שהסיפור התפוצץ והוגבר באמצעות הסרט התיעודי, המקרה של “נוכל טינדר” הפך ויראלי.
זוהי עדות לכוחה של התקשורת וליכולתה לשנות נרטיבים. למרות שזה היה פרסום שלילי מובהק עבור האדם המדובר, היקף תשומת הלב העצום שהוא יצר מדגים את האמרה כי “אין דבר כזה פרסום רע”.
עבור המפיקים הדוקומנטריים, פלטפורמות הסטרימינג ואפילו טינדר (דרך הגברת המודעות למותג, אם כי לא כולם חיוביים), הסיפור השלילי הזה משך תשומת לב עצומה.
קידום אתרים ונרטיב מקוון:
לאחר יציאת הסרט התיעודי, החיפושים אחר מונחים כמו “נוכל טינדר” זינקו.
כל הנוכחות הדיגיטלית והשיח סביב הפרסונה שלו ומילות המפתח הקשורות אליו הושפע מאוד.
עבור פלטפורמות או מותגים הקשורים, תהיה דחיפות לנהל את הנרטיב הדיגיטלי הזה, בדומה למותגים כאשר הם מתמודדים עם פרסום שלילי.
מסקנה:
המציאות בעידן ההונאה הדיגיטלית
המקרה של “טינדר Swindler” מדגיש את האופי השברירי של אמון דיגיטלי ואת הטווח העצום של המדיה המודרנית.
בדיוק כפי שמותגים ואנשי ציבור מנווטים בים הסוער של פרסום – טוב או רע – גם אנשים חייבים לנהוג בזהירות בעידן הדיגיטלי.
הגבול בין מציאות להונאה דיגיטלית מעולם לא היה כה דק, ומשחק הגומלין של אלמנטים אלה עם פרסום, בין אם בקנה מידה אישי או תאגידי, נותר רלוונטי מתמיד.
דוגמה:
הספר “צופן דה וינצ’י” מאת דן בראון.
קבוצות דתיות מתחו עליו ביקורת קשה, אבל זה רק הניע את מכירותיו, והפך אותו לאחד הספרים הנמכרים ביותר בכל הזמנים.
מעורר סקרנות:
פרסום שלילי יכול לעורר עניין.
לעתים קרובות אנשים מונעים לחוות משהו ממקור ראשון לפני שמגבשים דעה.
דוגמה:
הסרט “הראיון” עמד בפני מחלוקת משמעותית וזכה לגינוי על ידי צפון קוריאה.
שימש להגביר את הפופולריות שלו, כאשר רבים צפו מתוך סקרנות צרופה.
מיתוג מחדש ושינוי ציר:
פרסום שלילי יכול להיות הזדמנות למותג או לאדם למתג מחדש, לסובב או להבהיר את הייעוד שלהם.
דוגמה:
לאחר שערוריית קיימברידג’ אנליטיקה, פייסבוק השיקה קמפיין יחסי ציבור משמעותי המדגיש את מחויבותה לפרטיות המשתמש, בסופו של דבר הציגה תכונות ממוקדות פרטיות יותר ואף מיתגה מחדש את חברת האם ל-Meta.
מקדם אתרים יכול לקרוא מחשבות של גולשים באתר?
חושבים על מספר גדול מ100 וזוכרים אותו ולא מגלים לאף אחד
חסרונות של פרסום “רע”.
נזק למוניטין:
עיתונות שלילית עלולה לפעמים לגרום לנזק בלתי הפיך למותג או למוניטין של אדם.