מדריך ליצירת מודעות קליקבייט יעילות למטרת לידים
הגדר את המטרה שלך בבירור
האם המטרה היא לקבל פרטי קשר? למכור מוצר? להניע להרשמה לוובינר? המודעה צריכה להיות ממוקדת ולהוביל לפעולה ברורה (CTA).
הבן את קהל היעד שלך
מה הם הכאבים, הצרכים, והרצונות שלהם? אילו מילים, סגנון ושפה יגרמו להם לעצור ולהתעניין?
כותרת מפתה וסקרנית
השתמש בשפה שמפעילה סקרנות מבלי להיות מטעה (לדוגמה: "גלה את השיטה שהמומחים לא רוצים שתדע!"). אפשר גם להשתמש בשאלות שמאתגרות את הקורא ("רוצה לדעת איך להרוויח 2,000 ש"ח בחודש מהבית?").
הבטחה ברורה ותכליתית
הצג יתרון מובהק שקהל היעד יזהה וירצה לקבל. לא להגזים מעבר למה שניתן לספק בפועל.
ויזואל מגרה ומושך עין
תמונה או וידאו שמייצגים את ההבטחה או הבעיה. תמונות עם פנים אנושיות לרוב יוצרות אמפתיה וביטחון.
קריאה לפעולה (CTA) חזקה
למשל: "לחץ כאן כדי לקבל מדריך חינם!", "השאר פרטים וקבל הצעה מיוחדת!". הצג את ה-CTA בצורה בולטת וברורה.
שימוש פסול מוסרי - דוגמאות מהשוק הישראלי
פרסומות שהבטיחו רווחים מהירים או תוצאות בלתי אפשריות, כמו "הדרך המהירה להפוך למיליונר תוך חודש", מבלי להבהיר את המגבלות והסיכונים.
הבטחות כאלה הן לא רק מטעות, אלא עלולות לגרום לאכזבות ולפגיעה כלכלית. חשוב לבדוק תמיד את הרקע והאמינות של ההבטחות.

שימוש בתמונות ממוחזרות או ערוכות שמציגות את המוצר באופן שונה ממה שהוא באמת, מה שגורם לציפיות מופרזות אצל הצרכנים.
למשל, פרסומות למוצרי קוסמטיקה שמשתמשות בתמונות של דוגמניות מקצועיות עם פוטושופ רב. זו דרך נפוצה לייצר ציפיות לא מציאותיות.
הצגת מחיר מבצע אטרקטיבי שהינו זמני או מותנה בתנאים שקשה למלא, ללא שקיפות מלאה לגבי העלויות הנוספות.
לדוגמה, מבצעים המסתירים עלויות משלוח גבוהות או חיובים נסתרות.

טענות רפואיות או תועלות שאינן מגובות במחקרים או אישורים רשמיים.
לדוגמה, פרסומות לתוספי תזונה שמבטיחות ריפוי מהיר ללא הוכחות.
חברות שמשתמשות בטכניקות מתקדמות לאיסוף מידע אישי ללא הודעה ברורה או אישור מפורש.
איסוף מידע מסוג זה הוא בעייתי במיוחד מבחינת פרטיות ומשפטית, ודורש שקיפות מלאה.

הפצת מידע אישי לצדדים שלישיים למטרות שיווק או מכירה, ללא שקיפות למשתמש.
לדוגמה, מכירת רשימות לקוחות לחברות פרסום ללא אישור.

פרסומות שמציגות סכנות מוגזמות או מצבי קיצון במטרה להניע לפעולה מיידית.
שימוש כזה יכול לגרום לפאניקה מיותרת ופגיעה באמון הציבור.

תכנים שמפיצים סטריאוטיפים או מסרים מפחידים על קבוצות חברתיות או מיעוטים.
לדוגמה, פרסומות שמציגות קבוצות מסוימות כאיום ללא בסיס עובדתי.

פרסום שמטרתו לעורר חרדה פוליטית או חברתית ללא בסיס עובדתי.
לדוגמה, מסרים שנועדו לעורר פילוג ומתח במערכת הציבורית.