האם חובה להנגיש את האתר?

⚖️ לפי החוק – עו”ד תובע בנגישות לא חייב לחשוף מיידית את פרטי הלקוח והנזק הספציפי בשלב הראשון של התביעה.

למה?

כי התביעה מוגשת לפי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, ובפרט לפי סעיף 19יד ותקנות הנגישות לשירות, שבו נכתב במפורש שניתן לתבוע גם ללא הוכחת נזק ממוני, אלא על בסיס פגיעה בזכות לשוויון בלבד.

📌 עם זאת – בפועל, בתי המשפט כן דורשים מינימום פירוט, לדוגמה:

1. שמי שתובע הוא אדם עם מוגבלות אמיתית – לא דמות פיקטיבית.

2. שהייתה כניסה אמיתית לאתר – ולא סתם תביעה “על יבש”.

3. מה בדיוק לא היה נגיש – לא מספיק לכתוב “האתר לא מונגש” אלא נדרשת דוגמה קונקרטית (לדוגמה: כפתור לא ניתן ללחיצה בקורא מסך, טופס לא ניתן למילוי לעיוור וכו’).

⚠️ במקרים של תביעות סדרתיות (שיטת מצליח):

• יש עורכי דין שמגישים עשרות תביעות בשם לקוחות נכים, לפעמים בלי ידיעתם המלאה או ללא נזק ממשי.

• בתי המשפט החלו לפסול תביעות כאלו אם הנתבע דורש:

  • את זהות התובע הנכה,

  • הסבר מהו הליקוי ממנו סובל (עיוורות, חירשות, לקות מוטורית וכו’),

  • מה בדיוק נפגע עבורו באתר.

✅ מה אפשר וצריך לעשות כשמקבלים תביעה כזו?

1. לדרוש גילוי פרטים של התובע – כולל תצהיר עם סוג המוגבלות ופעולה שנכשלה.

2. לבקש למחוק את התביעה מחוסר עילה אם אין פירוט קונקרטי לפגיעה.

3. לבדוק אם כבר הוגשו עשרות תביעות ע”י אותו עו”ד – ולהציג זאת בבית המשפט כדי לטעון לתביעה סדרתית שלא בתום לב.